החלטה בתיק בש"א 181063/07

1.         בפני בקשה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה.

התובעת הגישה בשנת 2005 תביעה זו על סך 1,000,000 ש"ח ובחודש נובמבר 2007 הגישה כתב תביעה מתוקן על סך 500,000 ש"ח.

2.         הנתבע טוען, כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה עפ"י תקנות 519 (א) לתקסד"א וסעיף 353 א' לחוק החברות התשנ"ט - 1999.

הנתבע ציין, כי עד כה התקיימו בתיק 8 ישיבות ק"מ וזאת בשל התנהלות המשיבה.

בישיבות ק"מ שהתקיימו ביום 24/10/06 ו- 29/10/07 אף חויבה התובעת - המשיבה בהוצאות, ולמרות דרישת המבקש - לא שולמו ההוצאות עד כה.

הנתבע ציין פסיקה רלוונטית ולפיה יש לחייב בהפקדת ערובה בנסיבות העניין.

3.         ב"כ המשיבה הגיב לבקשה וטען, כי התובעת היא חברה שמחזור המכירות השנתי הממוצע שלה עולה על 10,000,000 ש"ח.

בעלי המניות שלה הם בקרי חאסן - 75% ובקרי אינתסאר - 25%.

מדובר בעסק פעיל, ותיק ובעל מוניטין ואין לעסק קשיים.

עוד טען בסעיף 6 לתגובה:

"כאשר מוגשת בקשה כזו על הצד המבקש להוכיח ולו בראשית ראיה את מצבה ה"קשה" של החברה או את החשש כי לא תוכל לשלם הוצאות שייפסקו אם יפסקו".

4.         התגובה, שבה טענות עובדתיות לרוב, לא נתמכת בתצהיר!!!

            בתגובה גם לא נכתב, מדוע לא שולמו הוצאות המשפט שנפסקו בתיק.

5.         ב"כ המבקש בתשובתו טען, כי המשיבה לא התייחסה בתגובתה לטענות השונות שהועלו בבקשה אשר פרטו את הצורך והנחיצות בהפקדת ערובה.

מה עוד שהחברה - התובעת היא זו שצריכה לעמוד בנטל לסתור את הצורך בהפקדת ערובה והיא לא עשתה כן.

6.         לאחר עיון בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן :

            א)         סעיף 353 א' לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א.